גזר דין בתיק ת"פ 26401-09-10

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים, היזק לרכוש בזדון ותקיפת שוטרים.

מדובר בארוע שהתרחש לפני כשנה וחצי, ביום 11.09.10, שעה שהנאשם, בעודו בגילופין, עלה על מונית שירות. הנאשם השתולל במונית השירות, סירב לרדת, נשכב על הריצפה והחל לתקוף את הנהג בכך שבעט בו. לאחר שעלתה נוסעת למונית, קפץ עליה הנאשם, שילח אגרוף לפניה ואגרוף נוסף לאוזנה ואיים עליה כי "יזיין אותה". משקפיה של המתלוננת נשברו, נגרמה לה סחרחורת וחבלה כהה באוזן. כאשר הגיע שוטר למקום, ותוך כדי שהנאשם משתולל, בעט הנאשם בשוטר.

הנאשם הודה בכל עובדות כתב האישום, ונשלח לשירות מבחן על מנת שיערך תסקיר בעניינו. בין לבין הוריתי על עריכת חוות דעת ממונה על עבודות שירות.

התובע בטיעון מפורט ומנומק, התייחס לנסיות ביצוע העבירה כמו גם לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל מגוון עבירות רכוש ואלימות, כאשר מדובר במי שריצה עונש של 5 שנות מאסר והשתחרר בשנת 2006. התובע הציג עמדה לפיה אין להעניק לנאשם "פרס" בדמות  הטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת נוכח  עברו כמו גם ריבוי העבירות ומיהות הקורבנות לרבות היותו של אחד הקורבנות שוטר. התובע תמך טיעוניו בפסיקה.

הסניגור ביקש לאמץ את עמדת שירות המבחן או לחילופין להטיל על הנאשם עונש של מאסר אשר ניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות.  הסניגור התייחס למסלול השיקומי שעבר הנאשם מאז שחרחרו מהמאסר, לאותו כשל נקודתי שמצא ביטוי בארוע המתואר בכתב האישום ולנתוניו האישיים של הנאשם.  העידה לעונש אף מעסיקתו של הנאשם, אשר תיארה את התמדתו בעבודות ולהערכה לה הוא זוכה.

הנאשם בדברו האחרון הביע צער על מעשיו. הנאשם הסביר  כי מאז שחרורו ממאסרו בשנת 2006, עמדה בפניו האפשרות להתמיד בדרך הפשע, או לעשות שינוי בחייו, וזוהי האלטרנטיבה בה בחר. הנאשם התחתן, הפך לאב לשני ילדים, התמיד בעבודתו ומבקש כי בעת הזו, יתחשב בו בימ"ש. הנאשם טען כי בעייתו היחידה הינה בעיית אלכוהול והוא פנה לקבלת טיפול אותו עבר.

תיק זה מעורר התלבטות לא פשוטה. מחד, ניתן לומר כי עתירת התביעה הינה עתירה הולמת. המעשים עצמם הינם מעשים חמורים ועברו הפלילי של הנאשם אף הוא מלמד על הצורך בהשתת ענישה מחמירה, בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח.

מאידך, סבורני כי קיימים בתיק זה מספר נתונים אשר יש בהצטברותם כדי לתמוך במסקנה כי יש מקום בעת הזו ליתן משקל מסוים לאינטרס השיקומי ולהסתפק בהשתת עונש מאסר אשר ירוצה  בעבודות שירות.

להלן נימוקי:

ראשית, מדובר בנאשם אשר הודה במיוחס לו וקיבל אחריות על מעשיו. בתי המשפט נוהגים ליתן משקל להודאה וקבלת אחריות, וכך יש לעשות אף בעניינו.

שנית, עיון בתסקיר שירות המבחן מלמד על נתונים לא פשוטים של הנאשם. הנאשם גדל במשפחה ביחד עם 12 אחים. נחשף לאלימות בתוך התא המשפחתי, נשר מלימודיו, התקשה להשתלב בעבודה והחל להתחבר לחברה שולית, שם נחשף לשתיית אלכוהול.

דבר הוביל לדבר, והנאשם החל לבצע עבירות חלקן חמורות עד שנדון  לעונש של 5 שנות מאסר ממנו השתחרר בשנת 2006. מאז, הצליח הנאשם לשקם את דרכו, עד לארוע נשוא כתב האישום אשר התרחש כ- 4 שנים לאחר שחרורו.  הנאשם הסביר, וכך עולה אף מהתסקיר, כי מדובר בכשל נקודתי על רקע שתיית אלכוהול, בעיה ממנה סבל בעבר, ומתמודד איתה כעת. גם לאחר ששמעתי את מעסיקתו של הנאשם, וגם לאחר ששמעתי את הנאשם ועיינתי בתסקיר, שוכנעתי כי לא ניתן לומר כי הכשל הנוכחי הוריד לטמיון את ההישגים השיקומיים שהשיג הנאשם. הנאשם עדיין מתמיד בעבודתו, הקים משפחה, ומתפרנס בזיעת אפו. יש מקום לעודד המשך בדרך הזו, כפי שסבר אף שירות המבחן.

שלישית, הנאשם הוחזק במעצר תקופה של כחודש וחצי. אומנם, לעונש אשר בכוונתי להטיל על הנאשם, לא ניתן להוסיף את אותה תקופה בה הוחזק במעצר, אך בודאי שהדברים בעלי משקל ויש בהם כדי להוסיף על העונש, אף בהיבט של חווית מאסר.

רביעית, סבורני כי ניתן יהיה לאזן את אותה הקלה בעונש המאסר, עם השתת פיצוי לטובת המתלוננת ואף לכל יש משמעות.

השיקולים שפורטו לעיל, הובילו אותי למסקנה כי בעת הנוכחית  וחרף מעידתו של הנאשם, יש לאפשר לו להמשיך באותו מסלול שיקומי בו הוא צועד, מבלי לקטוע אותו באופן של שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. כולי תקווה כי הנאשם יבין  את גודל ההזדמנות שניתנה לו ולא ישוב עוד לבימ"ש.

לאחר שאמרתי את שאמרתי, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, בעירית ראש העין, החל מיום 22.03.2012, בשעה 08:00, שאז יתייצב הנאשם בפני הממונה על עבודות השירות.

            מובהר לנאשם כי במידה וימצאו ממצאים הקשורים לסמים או אלכוהול,  במסגרת אחת מבדיקותיו, יופסקו עבודות השירות והוא ירצה את יתרת מאסרו מאחורי סורג ובריח.

2.         מאסר למשך 6 חודשים, אולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירת אלימות נגד הגוף (למעט איומים).